פסק-דין חלקי בתיק ת"א 14636-08

הרקע

התובעים היו חברי אגודה ובעלי זכויות בנחלה ובמשק במושב רמת רזיאל.

אין מחלוקת כי זכויות התובעים בנחלה היו מסוג של "בר-רשות", כמו הרוב המוחלט של בעלי הזכויות במושבים ובקיבוצים בארץ.

התובעים מכרו את זכותיהם בנחלה ביום 28.12.05.

הנתבע 1 קבע כי על התובעים לשלם לו "דמי הסכמה" בסך 862,691 ש"ח (סעיף 10 לתביעה, סעיף 24 לכתב ההגנה).

התובעים הגישו השגה על השומה ודמי ההסכמה עודכנו לסך של 814,613 ש"ח. התובעים קיבלו בחזרה את ההפרש (סעיף 14 לתביעה, סעיף 26 לכתב ההגנה).

דעתם של התובעים לא נחה והם הביאו מספר טענות כנגד השומה, אל פתחו של בית משפט זה.

אין מחלוקת בין הצדדים על זכותו של הנתבע 1 לגבות את דמי ההסכמה.

כמו כן אין מחלוקת כי הבסיס החוקי לגביית דמי הסכמה על ידי הנתבע 1 הוא בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל.

ההחלטה הרלוונטית היא החלטה 534 של מועצת מקרקעי ישראל (י.פ. 4046 מיום 1.10.92) והיא צורפה לכתב ההגנה (להלן: " ההחלטה").

בהחלטתי שבפרוטוקול הדיון מיום 2.9.09, הגדרתי את המחלוקות שבין הצדדים וקבעתי כי בשלב ראשון יידונו המחלוקות המשפטיות ובשלב הבא יידונו המחלוקות העובדתיות.

אלו המחלוקות אשר הוגדרו בהחלטתי:

" בתיק זה קיימים שני נושאים אשר במחלוקת. האחד, מחלוקת "קטנה" לגבי המע"מ, והשני מחלוקת "גדולה" לגבי ערכם של המחוברים.

לגבי המחלוקת השנייה, בדבר ערכם של המחוברים, זו מורכבת מתתי מחלוקות שניתן לסכמם כך:

1.   האם רשאים הנתבעים להסתמך על סכומים קבועים בסך 50,000 ש"ח ערך שני דונם בחצר (ללא המחוברים) וכן סכום נוסף בסך של 80,000 ש"ח עבור חלקם של התובעים ברכוש המשותף - או שמא על הנתבעים לקבל הערכה שמאית לגבי הערך הריאלי של נכסים אלה.

2.   ערכם השמאי של המחוברים אשר לגביהם אין מחלוקת כי יש לקחת אותם בחשבון, לעניין זה כל צד יש לו חוות דעת שמאית.

3.   גודל השטחים אשר יש לקחת בחשבון - האם התובעים יכולים לקבל הכרה רק בכפוף לגודל הנחלה כפי שנקבעה על ידי שר החקלאות בהחלטה מיום 28.4.93 (נספח 1 לכתב ההגנה) או שהתובעים זכאים לקבל הכרה בכל השטחים אשר מעובדים על ידם בפועל, בין בעצמם ובין באמצעות אחרים.

המחלוקת היחידה המצריכה בירור עובדתי מסוג כלשהו היא המחלוקת כפי שהיא מופיעה בסעיף 2 לעיל, וזאת בכפוף להכרעות המשפטיות בשאלות האחרות.